#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנו. זה בא בחביתו וזה בא בקורתו ונשברה חבית בקורה פטור. בגמ' מבואר שהוא מפני שגם בעל החבית סייע בשבירתה. וא""כ מדוע תלתה המשנה טעם הפטור שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך? "	"תירצו התוס' (ד""ה תרוייהו) שהמשנה באה למעט שאם היה בעל הקורה רץ ובעל החבית מהלך חייב א""נ שבאה למעט מקום שאין לבעל הקורה רשות להלך כגון בחצר בעל החבית."	"ב""ק תוס' לב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנז. אמר ריש לקיש שתי פרות ברה""ר אחת רבוצה ואחת מהלכת, בעטה רבוצה במהלכת חייבת. מה הקשו על דבריו ממשנתנו ומה תירצו? "	"מדברי ר""ל מדוייק שדוקא אם הרבוצה בעטה במהלכת חייבת הא אם הוזקה ממילא המהלכת ברבוצה פטורה, ובמשנה נאמר שאם עמד בעל הקורה ונשברה חבית בקורה חייב בעל הקורה אף שהוזקה ממילא. ותירצו שבמשנה מיירי שהקורה סתמה את כל רוחב רה""ר ולא היה מקום לבעל החבית לעבור אבל הפרה רבצה בצד אחד ויכלה הפרה השניה ללכת בצד האחר <sup>סז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סז.  כתב הרא""ש  (סו""ס י)  שהרב אלפס לא הביא כל זו הסוגיא שהגמרא דשני הכי אליבא דר""ל שני אבל אליבא דהלכה פוסקים כרבא ואפילו עמד בלא שלדא נמי חייב.</span>"	"ב""ק לב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנח. אמר ריש לקיש שתי פרות ברה""ר אחת רבוצה ואחת מהלכת בעטה מהלכת ברבוצה פטורה. כיצד רצו להביא ראיה לדבריו ממשנתנו וכיצד דחו? "	"רצו להביא ראיה לדבריו מסיפא דמתניתין דקתני היה בעל חבית ראשון ובעל קורה אחרון נשברה חבית בקורה חייב, ואם עמד בעל החבית פטור בעל הקורה, וזה כדברי ר""ל שבעטה המהלכת ברבוצה וקתני פטור. ודחו שבמשנה מיירי שהלך בעל הקורה כדרכו ולא שינה ולכן פטור, אבל מהלכת שבעטה ברבוצה שינתה את דרכה ויתכן שחייבת."	"ב""ק לב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנט. שנים שהיו מהלכים ברה""ר אחד רץ ואחד מהלך או שניהם רצים ביום חול או בע""ש בין השמשות והוזקו זה מזה מה הדין? "	"אחד רץ ואחד מהלך ביום חול לאיסי בן יהודה רץ חייב מפני שהוא משונה והתנא דפליג עליה סובר ששניהם פטורים. בע""ש בין השמשות לכו""ע פטור מפני שרץ ברשות <sup>סח</sup>. שניהם רצים אפילו בחול פטורים.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סח.  פירש הרא""ש  (סי' יא)  למהר לטרוח לכבוד שבת.</span>"	"ב""ק לב. "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קס. הנכנס לחנותו של נגר ברשות או שלא ברשות ונתזה בקעת ומת או נפצע האם חייב הנגר בגלות או בד' דברים ומדוע? 	"לל""ק א""ר יוסי בר חנינא שברשות פטור מגלות ופירש רבא טעמו משום דהוי ליה שוגג קרוב למזיד ולא סגי ליה בגלות. ופירשה הגמ' שאם נכנס שלא ברשות כ""ש שפטור מגלות ופירשו רש""י ותוס' (ד""ה מאן) משום שנכנס ברשות דומה יותר ליער מנכנס שלא ברשות. וברשות חייב בד' דברים דהו""ל פושע אבל מבושת פטור דהוי שלא בכוונה, ושלא ברשות פטור מד' דברים דליכא פשיעה וכתבו רש""י (ד""ה חייב) ותוס' (ד""ה זה) שאם ראהו חייב בנזק <sup>סט</sup>. והוסיפו התוס' שאם לא ראהו פטור אף מנזק.<br>רב פפא משמיה דרבא אמר שאם נכנס שלא ברשות פטור מגלות אבל אם נכנס ברשות חייב בגלות. ובין ברשות ובין שלא ברשות חייב בד' דברים ופרש""י דלא ברשות נמי פושע הוא כיון דחזייה דעייל איבעי ליה לעיוני.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סט.  והרשב""א  (ד""ה מאי)  כתב על פרש""י דאינו מחוור כל הצורך בעיני, דפטור דרישא כחייב דסיפא, וד' דברים דסיפא היינו נזק וצער ושבת וריפוי, וא""כ מארבעה דברים שחייב בסיפא פטר ברישא.</span>"	"ב""ק לב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסא. תניא הזורק את האבן לרה""ר והרג הרי זה גולה. איך מדובר ומדוע אינו מזיד או אנוס? "	"בסותר את כותלו ביום לאשפה העשויה להפנות בלילה ואינה עשויה להפנות ביום ואיכא דמיקרי ויתיב. מזיד לא הוי דהא אינה עשויה להפנות ביום, אנוס נמי לא הוי דהא איכא דמיקרי ויתיב. כתבו התוס' (ד""ה מיתיבי) דמאן דמתני דר' יוסי בר' חנינא ארישא דמחייב שוגג קרוב למזיד מתפרשת הברייתא כפשטא בזורק האבן לרה""ר."	"ב""ק לב: ותוס'"		
